קביעת קלקול על סמך משך ההקפאה
- קפוא למשך 1-2 שבועות: בסביבה יציבה, טמפרטורה-נמוכה של -18 מעלות, צמיחת חיידקים מעוכבת במידה רבה; הקציצות נשארות לא מקוללות ובטוחות לאכילה לאחר חימום יסודי.
- קפוא במשך יותר מחודש: חיידקים פסיכופיליים (אוהבים- קרים) עלולים להתרבות באיטיות, וליצור סיכון גבוה לקלקול; צריכה לא מומלצת.
- קפוא במשך יותר מ-3 חודשים: אובדן משמעותי של חומרים מזינים ומרקם יבש וקשוח מתרחשים; קלקול כמעט בטוח, ואסור לאכול אותם.
- קפואים לשנה שלמה: ללא קשר לתנאי ההקפאה האידיאליים, הקציצות יעברו פירוק תזונתי חמור וצמיחה מיקרוביאלית מוגזמת, מה שיגרמו להן להתקלקל לחלוטין; צריכתם עשויה לגרום לבעיות במערכת העיכול כגון כאבי בטן ושלשולים.
גורמי מפתח להאצת קלקול
- הפסקות חשמל תכופות או תנודות טמפרטורה במהלך ההקפאה-הגורמות לקציצות להפשיר ולהקפיא מחדש-מזרזות באופן משמעותי את צמיחת החיידקים ומזרזת קלקול.
- שימוש במרכיבים מיושנים או אי שמירה על סטנדרטים היגייניים במהלך ההכנה (כתוצאה מכך עומס חיידקים ראשוני גבוה) גם יקצר באופן דרסטי את הזמן שלוקח להתרחש קלקול.
- אטימה לא נכונה במהלך האחסון-תובילה להתייבשות פני השטח (צריבה במקפיא) או לספיגה של ריחות אחרים-גם היא יאיץ את תהליך הקלקול.
